ביום שלאחר השביעי באוקטובר, כשהלבבות רעדו והארץ בערה, קם בערד חמ"ל קהילתי שפועל עד היום ללא הפסקה. חמ"ל שהחל כיוזמה לסיוע לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ולימים הפך למקום קבע עבורם – מקום של חיבוק, אכפתיות, שקט ואנושיות באמצע הדרך.
הכול התחיל ממש לאחר פרוץ המלחמה, כאשר תושבים מקומיים הבינו שהלב לא יכול להישאר אדיש. תוך זמן קצר התאגדו כוחות של עשייה, רצון טוב ונתינה, ונולד חמ"ל שכל ייעודו – לתמוך בחיילים העוברים דרך העיר.
המקום הפך במהרה לנקודת עצירה קבועה: בין נסיעה לנסיעה, בין קו לחזית – החיילים נכנסים למקום שבו אפשר לשבת, לשתות משהו חם או קר, לאכול עוגה ביתית, לשחק, לנוח, ובעיקר – להרגיש שמישהו באמת חושב עליהם.
לאחר זמן מה הוחלט לקרוא למקום על שמו של רנ"ג אורי מויאל, מדימונה, מנהל עבודה במחלקת טכנולוגיה ואחזקה בבא"ח נח"ל, שנרצח בפיגוע הנורא בארומה בית קמה. ההנצחה הזו איננה רק סמל – אלא מעשה יומיומי של חום, חסד וקהילתיות.
החמ"ל פועל בחסות קניון ערד ואשטרום נכסים, שפתחו את שעריהם ללא תמורה – וזו נקודה שחשוב להדגיש. המקום ממשיך לפעול בכל יום, ולשמש כמרחב שמאפשר לחיילים להירגע, להיטען ולהרגיש בית.
לאורך הדרך, החמ"ל קיבל עזרה ותמיכה מעסקים מקומיים בערד, שהתגייסו בלב פתוח – תרמו ציוד, מזון, שתייה, שירותים לוגיסטיים, והפכו לחלק בלתי נפרד מהעשייה. זהו שיתוף פעולה שמחזק גם את הקהילה וגם את החיילים.
מאחורי המיזם הזה עומדים אנשים נדירים בלבם וברוחם:
אבי חרפ – מפעיל ופועל בהתנדבות מלאה, יום אחר יום, מתוך אהבה, מסירות ושליחות אמת.
הוגי ומקימי הרעיון והחמ"ל הם אלידור כהן, ידין שטרית
ועוד מתנדבים רבים אנשים טובים באמצע הדרך
שתמיד נענים לכל פניה.
במהלך התקופה יזם החמ"ל גם ערבי הפוגה ועל האש לחיילים אשר שוהים בעיר, מתוך הבנה עמוקה שצריך לא רק לדאוג לגוף, אלא גם לנפש.
ואם לא הזכרנו מישהו – זה רק מפני שהלב של החמ"ל גדול מדי לשמות בודדים.
כל מי שתרם, ביקר, חייך, הביא ממתק, חיבוק או מילה טובה – הוא חלק בלתי נפרד מהשליחות הזו.
חמ"ל ערד הוא לא רק מקום – הוא סמל לאהבה, לערבות הדדית ולעשייה קהילתית של ממש – כפי שאנחנו מאחלים שנראה תמיד בארץ הזאת.
