שימוש בגז קצפות: מה הורים צריכים לדעת וכיצד לפעול?

בשנים האחרונות מתפשטת תופעה מדאיגה בקרב בני נוער בישראל: שימוש בגז קצפות לשם תחושת אופוריה. גז זה, הנמצא במיכלי קצפת תעשייתיים או לשימוש ביתי, מכיל חנקן דו-חמצני (Nitrous Oxide) חומר שנועד להקציף קצפת, אך בשאיפה ישירה הוא יכול לגרום לתחושת “היי” זמנית ומסוכנת.

מהו גז קצפות וכיצד הוא משפיע?

חנקן דו-חמצני משפיע על מערכת העצבים המרכזית בכך שהוא מאט את פעילותה, ויוצר תחושת רוגע ואופוריה. השפעותיו מתחילות מיד לאחר השאיפה ונמשכות דקות ספורות בלבד. בני נוער נמשכים לתחושת השחרור והרוגע, כמו גם לזמינותו ולמחירו הנמוך יחסית. עם זאת, מדובר בחומר מסוכן ביותר. שאיפה של חנקן דו-חמצני עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות כגון:

• אובדן הכרה עקב ירידה חדה ברמות החמצן בגוף.
• פגיעה בתפקוד המוח והלב.
• פגיעות פיזיות עקב נפילות ואיבוד שיווי משקל.
• שימוש ממושך עשוי לגרום לנזק עצבי בלתי הפיך, אנמיה וקשיים נשימתיים.

כיצד הורים יכולים לזהות שימוש?

הנה כמה סימנים שיכולים להעיד על שימוש:

1. שאריות בלוני מתכת ריקים – אלה משמשים כמקור גז במיכלי קצפת.
2. שקיות או מיכלים עם בלונים צבעוניים – בני נוער ממלאים בלונים בגז לצורך השאיפה.
3. שינויים פתאומיים בהתנהגות – אופוריה רגעית, צחוק בלתי מוסבר, עייפות קיצונית או בלבול.
4. ריח מתכתי בפה או בסביבה.
5. פגיעות פיזיות – חבלות כתוצאה מנפילות עקב אובדן שיווי משקל.

איך לתווך את הנושא לבני הנוער?

תקשורת פתוחה וכנה היא כלי מרכזי בהתמודדות עם תופעה זו. הנה כמה דרכים לתווך את הנושא בצורה אפקטיבית:

1. ידע הוא כוח – שתפו את ילדיכם במידע על הסכנות. הסבירו להם כיצד שאיפת הגז פוגעת בגוף ומסכנת חיים.
2. הימנעו משיפוטיות – בני נוער נוטים להסתגר כאשר הם מרגישים מותקפים. גשו לנושא מתוך דאגה ואכפתיות, ולא מתוך כעס או פחד.
3. שאלו שאלות פתוחות – במקום להאשים או לשאול שאלות סגורות, נסו לברר אם שמעו על התופעה ומה הם יודעים עליה. כך תאפשרו שיחה כנה.
4. הציעו חלופות בריאות – אם ילדיכם פונים לחומרים מסוכנים מתוך שעמום, חרדה או לחץ חברתי, הציעו להם דרכים בריאות להתמודד, כגון ספורט, תחביבים או פנייה לעזרה מקצועית.
5. שיתוף פעולה עם הקהילה – התייעצו עם מורים, יועצים ואנשי מקצוע בעירכם. מניעה אפקטיבית דורשת גישה רחבה ומשולבת.

מה עוד ההורים יכולים לעשות?

הורים יקרים – גם אם ילדיכם לא משתמש בחומרים נדיפים, מדובר בתופעה מוכרת. לאחרונה חלה עליה בדיווחים על שימוש בקרב בני נוער וייתכן ובנכם או בתכם נחשפו לכך.

• בררו עמם מה הם יודעים על החומרים האלה; שתפו אותם במידע אודות הסכנות והזכירו להם שהם חשובים, אהובים ויכולים לפנות אליכם במידת הצורך.
• שאלו את ילדכם האם הם מכירים בני נוער שמשתמשים בגז צחוק, מריחים חומרים נדיפים או משתכרים מאלכוהול. חשוב שתביעו את עמדתכם בעניין.
• ציינו שלהשתכר, להשתמש בחומרים נדיפים או להשתמש בסמים זו לא דרך ראויה להרגיש שייך או מקובל בעיני החברים. חזקו אותם על היכולת שלהם להתמודד עם לחץ חברתי ולסרב להגיע למצבים שעלולים לסכן אותם.
• שוחחו עמם על העובדה שבגרות נמדדת על פי היכולת לקבל החלטות תוך הפעלת שיקול דעת ולא על פי היכולת ליטול סיכונים מיותרים.
• עודדו את ילדכם לפנות אליכם בכל שאלה וענין, גם באמצע הלילה, במידה והם נמצאים במצוקה.
• היו נוכחיים בחייהם, בקרו את מעשיהם במידת הצורך והקפידו להקשיב להם ברגישות ובסבלנות.
• במידה וידוע לכם על שימוש של ילדיכם בכל סוג סם פנו לאיש מקצוע להתייעצות.
• cמידה ונתקלים בילד ששואף חומרים נדיפים יש להזעיק את מגן דוד אדום אסור להבהיל או להלחיץ אותו. יש להרגיעו ולעזור לו להתאושש, לאוורר את המקום ( אם מדובר במקום סגור), למנוע חנק עד להגעת הסיוע הרפואי.

זכרו, לחברים ולהורים השפעה מכרעת על השימוש בחומרים נדיפים. ילד שגדל בסביבה בה שימוש זה מקובל או לחילופין קיימת עמדה חיובית לשימוש בחומרים אלו, עלול לעשות שימוש לרעה בחומרים אלו.

לסיכום

התופעה של שימוש בגז קצפות בקרב בני נוער מצריכה ערנות, ידע ופעולה מצד ההורים והקהילה. על ידי תקשורת פתוחה ומניעה משותפת, נוכל לשמור על ילדינו בטוחים ובריאים.

ניתן לפנות בכל שאלה ל:

הרשות הלאומית לביטחון קהילתי: קו המידע 1-700-500-508

משרד הבריאות – המחלקה לטיפול בהתמכרויות: טלפון: 02-5080648, קול הבריאות 5400*

השרות לטיפול בהתמכרויות משרד הרווחה:  טלפון: 02-5085813/4 , 02-5085850